מרים חשבה שהיא מבריקה ממש. "סוף סוף למדתי שחשוב לבקש מה שאני רוצה. אחרי הכל, בעלי הוא לא קורא מחשבות. עכשיו אני פשוט אומרת בקול רם מה שאני חושבת. אני לא מנג'סת או משהו כזה – אני פשוט אומרת מה מציק לי ומבקשת יפה מה שאני צריכה".

"זה נשמע נהדר", השיב ד"ר כהן, יועץ הנישואין של מרים. "איך זה עובד?"

"איום ונורא!" הודתה מרים. "זה אמור לעבוד! למה זה לא עובד? בדיוק אתמול, למשל, בעלי סוף סוף שטף את הכלים בלי שאבקש ממנו. כשראיתי שהוא שטף אותם הודיתי לו מקרב לב. אבל הם לא היו בדיוק מבריקים. על חלק היו עדיין פירורים ועל אחרים היו בועות סבון כי הוא לא רחץ אותם כמו שצריך. אז פשוט אמרתי, "מותק, בפעם הבאה בבקשה תשתמש במים החמים ובמברשת הקרצוף ותשטוף אותם היטב, טוב?" ואתה יודע מה הוא אמר? הוא רתח מכעס! הוא התחיל לצרוח עלי: "זו תהיה הפעם האחרונה שאני שוטף פה כלים! תשטפי אותם בעצמך!!!" אני לא מבינה. מה עשיתי לא בסדר? פשוט ביקשתי ממנו מה שאני רוצה!"

טעותה של מרים היא טעות נפוצה. היא מניחה בתמימות שבקשה פשוטה לא תזיק. במציאות, כשבקשות נעשות בזמן הלא נכון או בצורה הלא נכונה, הן יכולות להתפרש כביקורת פוגעת ביותר. למעשה, בדיוק כך הרגיש בעלה של מרים.

בואו נסתכל על מה מרים אמרה למעשה לבעלה:

"תודה שעשית את הכלים בלי לשאול אותי! זה פנטסטי! אני מאושרת! תודה ענקית לך! ומותק, בפעם הבאה, אתה יכול בבקשה להשתמש במים החמים ובמקרצף ולשטוף אותם היטב?"

כעת, בואו נבחן את הבעיות שבמסר זה:

· מרים שילבה דברי שבח ודברי ביקורת באותו משפט. בכל פעם שאנו עושים זאת, דברי הביקורת גוברים על דברי השבח בשל "אפקט האיחור" – עוצמתן של המלים האחרונות ששומעים – דברי התלונה והביקורת. דומה כאילו שלא נאמרו כל דברי שבח כלל.

· ה"בקשה" היא למעשה תלונה. מרים כאילו אמרה, "לא עשית עבודה טובה", או "לא עשית את זה נכון". זה מה ששמע בעלה. המלים שבהן השתמשה למעשה נקברו תחת המסר הלא-מילולי: "טוב, אבל לא מספיק טוב".

· בעלה של מרים ניסה לעשות משהו נאה למען אשתו וציפה למשוב חיובי בלבד, אך הוא "חטף סטירה" של דברי שבח שבהם הייתה מקופלת תוכחה המשתמעת מתוך הדברים. דבר זה פגע בו מאוד, והוא התפרץ עליה באופן אימפולסיבי בשל הכאב שחש. מרים לא התחשבה במה שהוא הרגיש כשעשה את הכלים האלה ואיך ירגיש אם היא תתקן אותו.

אבל מה אמורה מרים לעשות? היא רוצה שבעלה ישטוף את הכלים, אך היא רוצה גם שיעשה עבודה טובה. עזרתו לא באמת עוזרת לה אם עליה לשטוף מחדש כל כלי שהוא שטף.

כשאנו רוצים שמישהו ישנה את התנהגותו או את מעשיו, עלינו "לתכנן את המתקפה שלנו". לבקש שינוי תמיד גורם קצת כאב, שכן הבקשה מכילה את המסר המשתמע כי מה שהאדם עושה עכשיו אינו מספיק טוב. לכן מייעצת לנו התורה להיות זהירים מאוד כשאנו מתקנים או מוכיחים אדם אחר.

הנה כמה צעדים שבהם יכולה מרים להשתמש כדי למתוח ביקורת בצורה בונה יותר (ואף כולנו יכולים להשתמש בהם).

· הפרידו את דברי השבח מן הביקורת. אל תשימו אותם באותו משפט.

· בחרו בזמן הטוב ביותר לאמירת ביקורת. אל תבקרו מיד אחרי שמישהו עשה משהו טוב.

· נסו לתקן בלי להשתמש בדברי ביקורת כלשהם! תמיד נסו להשתמש קודם כל בשיטת הת"ת: הערה, תיוג, תגמול. לדוגמא, מרים יכלה לבחור כלי נקי אחד ולומר "תראה כמה נקי ומבריק הכלי הזה!". (הערה) "אתה שוטף כלים מעולה!" (תיוג). "וכדי להראות לך כמה אני מעריכה את מה שעשית, אתן לך מהגלידה המעולה שקניתי!" (תגמול). כל המשוב החיובי הזה יעזור לבעלה להפוך לשוטף כלים טוב יותר מכל ביקורת תצליח אי פעם.

· אם אחרי שימוש בשיטת הת"ת נחוץ שינוי נוסף, אפשר להשתמש בביקורת בזהירות. לשם כך אני ממליצה על "שיטת הסנדוויץ'": דברי שבח, תיקון, דברי שבח. התיקון צריך להיעשות זמן מה מאוחר יותר, ועדיף כמה ימים אחרי שנתת דברי שבח. זה עשוי להישמע כך: "אתה יודע איך שטפת כלים מעולה בשבוע שעבר? אני עדיין חושבת כמה נחמד שזה היה. האם אפשר לבקש משהו קטן? רוב הכלים היו ממש נקיים אבל היו קצת סבון ופירורים על אחד או שניים – נראה לי שמים חמים יותר ומברשת הקרצוף החדשה יפתרו את הבעיה. ואתה יודע, אני כל כך מרוצה ממה שעשית. זה כל כך יפה מצדך!"

אין ערובה לכך שלא ייפגעו רגשות, שכן יש אנשים שפשוט רגישים מאוד, אך שימוש באסטרטגיות הללו יכול לעזור להפחית את הכאב שבתיקון אדם אחר. נסי אותם בביתך וראי כיצד מגיב בעלך.