למעלה מעשר שנים חלפו מאז נפטר הרבי מליובאוויטש לבית עולמו. אני כיום בגיל 75, וברצוני לספר את הסיפור החשוב ביותר שאירע בחיי. זהו סיפור על חכמתו של הרבי.

נבחרתי לסנאט האמריקאי בשנת 1982. מספר שנים לאחר-מכן, אחי מרטין ואחייני ד"ר חיים הכט, הביאו אותי לפגוש ברבי במהלך "פארברענגען" (התכנסות חסידית). הרבי שוחח עמי ואמר לי: "בראש סדר העדיפויות שלך עליך להציב את ענינם של יהודי רוסיה, שיורשו להגר לארצות אחרות". השבתי לרבי שאמי, זכרונה לברכה, היגרה מרוסיה וניצלה ברגע האחרון ממוות צפוי בידי הקוזקים הרוסים. "המפתח לכך" המשיך הרבי, הוא "דיפלומטיה שקטה". וזאת עליכם לזכור, כי באותם הימים המלחמה הקרה עם רוסיה היתה בעיצומה.

חלפו מספר שנים, ונושא מסויים עלה להצבעה בסנאט. הנושא היה חשוב מאוד לנשיא רייגן, אך הוא היה זקוק לקול אחד – הקול שלי – כדי לשבור 'תיקו' שנוצר. הייתי מגדולי תומכי רייגן, כי חשתי שלישראל יש ידיד אמיתי בבית הלבן.

נפגשתי באופן אישי עם רייגן על-מנת לעדכן אותו כי אני עומד לתמוך בו ולהכריע את הכף. שאלתי אותו אם אוכל לנצל את ההזדמנות כדי לשוחח עמו על נושא המעיק עליי, והוא הסכים באדיבות. סיפרתי לנשיא כי אמי זכרונה לברכה היגרה מרוסיה, ורק בחסדי הבורא אני עומד לפניו היום. הפצרתי בו כי במהלך הפסגה הבאה שלו עם נשיא ברית-המועצות, ישים דגש מיוחד על מתן אישורי הגירה ליהודי רוסיה. "אדוני הנשיא, עלינו לאפשר את יציאתם של צעירים, נערים, רופאים ומדענים. לכל אלו הזכות הבסיסית לחירות האדם". הנשיא הביע התעניינות רבה.

היתה זו הפגישה האחרונה שערך הנשיא בטרם יצא אל פגישת הפסגה בריקוויק, איסלנד בתחילת אוקטובר 1986. במהלך הפגישה הגשתי לו רשימה של 1200 גברים נשים וילדים שהגישו בקשות הגירה. הזכרתי לנשיא כי ישנם עוד רבים-רבים, אך רשימה זו תהיה התחלה טובה. נקטתי ב"דיפלומטיה שקטה", כפי שיעץ הרבי: רק אני, הנשיא ואחד היועצים נכחו בחדר הסגלגל באותה העת.

רייגן הגיש למיכאיל גורבצו'ב, נשיא ברית המועצות, את הרשימה במהלך פגישתם בריקוויק. מספר שבועות לאחר-מכן זרם יהודים החלו לצאת את רוסיה. זמן קצר אחר-כך, הזרם הפך לשטפון. עשרות אלפי יהודים קיבלו אישורי הגירה.

לאחר שהנשיא רייגן סיים את כהונתו, ואני כיהנתי כשגריר ארה"ב באיי הבאהמה, הגיעו הנשיא וגב' רייגן לחופשה באיים. הם הזמינו אותי, את אשתי וכמה ידידים למסיבת קוקטייל. במהלך המסיבה הודיתי לנשיא על השירות המצויין שהעניק לעם היהודי, בכך שאיפשר את הגירתם של מאות אלפים מרוסיה הסובייטית. הקשיתי, מדוע מעולם לא הזכיר זאת בנאום פומבי שלו. הוא השיב כי מיכאיל גורבצ'וב אמר לו שרבים בקרמלין התנגדו למהלך זה, וכי אם הדבר היה מתפרסם היציאה הגדולה מרוסיה היתה נפסקת. כך, נקט גם הנשיא רייגן ב"דיפלומטיה שקטה".

לסיפור הזה יש המשך מרגש: אחי מרטי נזקק פעם לטיפול רפואי ברגלו. כשהגיע לרופא מומחה בתחום, שאל אותו הרופא האם יש לו קשר לסנטור הכט. מרטי השיב "כן, הסנטור הוא אחי" והרופא התחיל להתרגש. הוא סיפר כי אשתו, חמיו וחמותו היו באותה רשימה בת ה-1200 איש, וכי ביום בהיר הם קיבלו הודעה להתייצב בשדה התעופה. הם לא ידעו מה מצפה להם, אך כשהגיעו לשדה הורו להם לעלות אל המטוס, משם המריאו לוינה. כשנחתו, השתמשו בשארית כספם כדי לשלוח מברק תודה לנשיא רייגן. מאז, פגשתי רבים נוספים שהיו ברשימה זו.

עצתו והוראתו של הרבי לנקוט ב"דיפלומטיה שקטה" הצילה מאות אלפי יהודים, וחיזקה את ישראל – לשם היגרו רוב הפליטים.