למה מדליקים נר נשמה לנפטר?

נר נשמה – למה?

כולם מכירים את המנהג להדליק נר נשמה לעילוי נשמותיהם של הנפטרים, קרובי משפחה או צדיקים.

למעשה, הנוהג להדליק נרות כזיכרון לנשמה של אדם שנפטר, מקובל ביהדות כבר אלפי שנים. עוד במשנה, שנכתבה לפני כאלפיים שנה, מופיע "נר של מתים"1 – שהודלק כדי לכבד את זכרם של הנפטרים. כך גם מספרת הגמרא על רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה, שהותיר לבניו צוואה להדליק נר לאחר פטירתו2.

אבל, מדוע? מה הקשר בין הנר לנשמה? – את התשובות תקראו בכתבה שלפניכם.

הסיבות להדלקת נר נשמה:

את נר הנשמה מדליקים בעיקר עבור הנפטר. זו משמעות הביטוי "לעילוי נשמתו": אנחנו כיהודים מאמינים שהנשמות של קרובי המשפחה והצדיקים שנפטרו ממשיכות לחיות בעולם רוחני, והמעשים שלנו כאן משפיעים עליהן. הנר מודלק כדי לתרום רוחנית לנשמה ולגרום לה להתעלות בעולמות העליונים.

הנה מה שהדלקת הנר נותנת לנשמה:

כבוד

הדלקת הנר היא הבעת כבוד לנפטרים. אנחנו מדליקים אור לכבודם, וממלאים את החלל שהם הותירו אחריהם בעולם3.

אושר ונחת רוח

הנשמה היא רוחנית וזו כל מהותה, ולכן היא נמשכת לאור – שהוא החומר המעודן ביותר במציאות, כמעט רוחני. הדלקת הנרות לעילוי נשמותיהם של הנפטרים מעניקה להן אושר ונחת רוח. כפי שכותב רבינו בחיי4: "הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה".

כפרה

הדלקת הנרות לזכר הנפטרים מסייעת להשיג כפרה ותיקון רוחני לנשמותיהם5.

סמל לנשמה

יותר מכל, נר הזיכרון הוא סמל שמייצג את הנשמה ואת חייה. כפי שאומר הפסוק: "נר השם – נשמת אדם"6, הנשמה היא כמו הנר של הקדוש ברוך הוא. לכן, הנר הדולק מסמל את הנשמה הרוחנית שמחברת בינינו לבין האלוקים וניזונה מאנרגיה רוחנית של לימוד תורה וקיום מצוות7.

איזה סוג של נר?

האמת היא שאפשר להדליק נר מכל סוג. עם זאת, לפי תורת הסוד יש עדיפות להדליק נר שמן8, ויש שמעדיפים להדליק נר שעשוי מדונג (שעוות דבורים) – משום שבמילה "שעוה" יש רמז לפסוק שמנבא את תחיית המתים: "הקיצו ורננו שוכני עפר"9.

אם אין בנמצא נר להדלקה, ניתן להסתפק בנורה חשמלית10.

מתי מדליקים נר נשמה?

את נר הזיכרון לנשמה מדליקים כשהנשמה נוכחת יותר בעולם שלנו:

מהפטירה הנשמה מתחילה את מסעה כלפי מעלה ועוזבת את העולם הזה בהדרגה, כאשר במהלך ימי ה'שבעה' היא נוכחת עדיין כאן בצורה משמעותית11 - ולכן מדליקים את נר הנשמה ב'שבעה'. העלייה של הנשמה למעלה מסתיימת רק עם תום שנת האבל, ולכן ממשיכים בהדלקת הנר (בזמן התפילות) במשך שנת האבלות12.

במועדים שבהם אנו זוכרים את הנפטרים, הנשמות שלהן חוזרות לעולם שהשאירו אחריהן13 – ולכן מדליקים נר נשמה גם ביום השנה לפטירה ("יארצייט") וביום הכיפורים14. יש נוהגים15 להדליק נר-נשמה גם בכל יום שבו אומרים את תפילת "יזכור" (חג שמיני עצרת, חג אחרון של פסח וחג השבועות).

את נר הנשמה מדליקים עם שקיעת השמש בערב שלפני יום השנה, ומותירים אותו לדלוק עד למחרת בערב. אם יום השנה חל בשבת, וכן בחגים וביום הכיפורים, מדליקים את הנר לפני הדלקת נרות השבת או החג. אם יום השנה חל ביום ראשון, מדליקים את נר הנשמה לאחר תפילת ערבית והבדלה במוצאי השבת.

כמה נרות-נשמה מדליקים?

בדרך כלל מדליקים נר אחד. רבים נוהגים שבמהלך התפילות ביום-השנה (ה"יארצייט")16, וכן בתפילות במשך 11 החודשים שלאר הפטירה שבמהלכם אומרים 'קדיש' על הנפטר (ראו כאן מדוע אומרים קדיש), יידלקו חמישה נרות – כנגד חמשת רובדי הנשמה: 'נפש', 'רוח', 'נשמה', 'חיה', ו'יחידה'17.

לסיום

נר הנשמה הוא אכן זיכרון חשוב לנפטרים, אבל יש לזכור שאנחנו יכולים לעשות עוד הרבה יותר עבור נשמותיהם. ברגע שהנשמה עוזבת את הגוף, היא כבר לא יכולה לקיים מצוות. אך כאשר אנחנו, ובמיוחד צאצאיו של הנפטר, לומדים תורה ומקיימים מצוות לזכות ולעילוי הנשמה – אנו מעניקים לנשמה את הדבר הגדול ביותר ומביאים לה תועלת עצומה.

ובקצרה - בסרטון: