מה נוהגים לאכול בראש השנה?
ראש השנה הוא יום חג, ומצווה לכבד את החג בסעודה נאה מתוך אווירה חגיגית. רבים מהדרים לאכול בשר בקר לכבוד החג, בהתאם למסופר בתנ"ך שעזרא הסופר אמר "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים... כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם"1.
אבל ראש השנה הוא לא רק חג. הוא גם היום הראשון בשנה שבו נקבע כיצד ייראו חיינו בכל משך השנה הקרובה. מסיבה זו נוהגים לשלב בסעודה הראשונה של החג מאכלים מיוחדים שמרמזים, בצורה כזו או אחרת, את המשאלות שלנו לקראת השנה החדשה מתוך תקווה שהסִמליוּת תהפוך למציאות ונזכה להתגשמות המשאלות2.
מאכלים אלו נקראים 'סימנים' או 'סימני ראש השנה' ואוכלים אותם בסעודה הראשונה של החג (השנה: יום שני, 22 בספטמבר 2025, בערב), לאחר הקידוש.
👈 ראו גם: מה לא כדאי לאכול בראש השנה? וגם: מדריך מעשי לראש השנה תשפ"ו - 2025
סימני החג להדפסה
🖨 להורדת דף הברכות וסימני ראש השנה להדפסה בעיצוב מרהיב לחצו כאן
חלות עגולות (ומתוקות)
ה"סימן" הראשון בעל המשמעות הסמלית בשולחן החג, הוא הצורה הייחודית של שתי החלות של החג: בקהילות רבות נהוג לאפות (או לקנות) לסעודות ראש השנה3, חלות קלועות בצורת עיגול, במקום החלות הקלועות בצורה מוארכת שבהן משתמשים במשך כל השנה. רבים נוהגים גם שהחלות של ראש השנה יהיו מתוקות יותר מהחלות שרגילים לאכול בשאר ימות השנה.
הרעיון מאחורי הסימן:
העיגול הוא צורה בלי התחלה וסוף, ובכך אנו נותנים ביטוי מוחשי לתפילה שנזכה להיכתב ביום הדין לחיים ארוכים בלי סוף4.
פרוסת חלה בדבש
הסימן הבא מתבצע לאחר חיתוך החלה: בכל השנה, טובלים את פרוסת הלחם או החלה במלח לפני האכילה. אבל בסעודת ראש השנה, טובלים את החלה בדבש במקום במלח.
איך עושים את זה?
מגביהים את 2 החלות, מברכים:
- בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹונָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ
לאחר מכן בוצעים מן החלה פרוסה לכל סועד. את פרוסת החלה טובלים בדבש ואוכלים.
הרעיון מאחורי הסימן:
להדגיש את התקווה והאמונה שביום הדין נזכה לקבל שנה טובה ומתוקה5.
תפוח בדבש
ה'סימן' המפורסם ביותר הוא כמובן: תפוח בדבש.
מה עושים?
לוקחים ביד פלח תפוח מתוק וטובלים בדבש ומברכים:
- "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹונָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ"
לאחר מכן מוסיפים את התפילה:
- "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, שֶתְחַדֵש עָלֵינוּ שָנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה"
ואז אוכלים מהתפוח עם הדבש.6
הרעיון מאחורי הסימן:
איננו מסתפקים בשנה טובה בלבד, משום שהטוב לא תמיד גם נעים, ולפעמים הצלחות כרוכות בקושי וכאב. לכן אנו מבקשים מאלוקים שהשנה תהייה טובה וגם מתוקה. שנחוש את מתיקות החיים כמו מתיקות הדבש.
ולמה דווקא תפוח בדבש? הסבר מקורי נמצא כאן
רימון
מה עושים?
אוכלים גרגירי רימון.
(אם כבר ברכתם את ברכת 'בורא פרי העץ' על התפוח, אין לברך שוב).
הרעיון מאחורי הסימן:
למה אוכלים רימון בראש השנה?
לכל אדם יש נקודות זכות אבל גם, לצערנו, נקודות חובה. כל מצווה ומעשה טוב נחשבים לנקודות זכות ביום הדין. אכילת הרימון באה לבטא את התקווה שגם אם במשך השנה החולפת כָּשלנו במעשים רעים, אישיותנו תיבחן דווקא לפי הצדדים החיוביים שבה ולא לפי הצדדים השליליים.
הבחירה בפרי הרימון נעשתה על בסיס הפסוק משירתו של שלמה המלך ב'שיר השירים'7, "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ". הפסוק הזה הוא משל שבא לתאר באור חיובי ומהפכני גם את אלו מעם ישראל שאינם צדיקים גדולים, כשגרגירי הרימון נתפסים כמשל למצוות: "אפילו הריקנים של עם ישראל מלאים מצוות כרימון"8.
פירוש מעניין במיוחד9 מצביע על העובדה שברימון ממוצע מכיל 613 גרעינים, שווה למספר הכולל של מצוות התורה!
כמובן, אכילת הרימון היא רק סימן. המשימה האמיתית היא לאמץ הסתכלות החיובית על כל יהודי, גם זה שהרושם הראשוני עליו אינו חיובי במיוחד.
ראש איל
מה עושים?
אוכלים בשר-ראש של איל (כבש בוגר), או ראש דג.
הרעיון מאחורי הסימן:
בראש השנה, לפני בערך 3600 שנים, התרחש אחד מסיפורי התנ"ך המפורסמים ביותר: עקידת יצחק.
אלוקים התגלה לאברהם וציווה עליו להקריב את בנו יחידו ואהובו, יצחק, לקרבן. אברהם אבינו השכים בבוקר, ובלי שאלות ופקפוקים, עקד את בנו על המזבח. ברגע האחרון, כאשר אברהם כבר אחז במאכלת וכמעט-כמעט שחט אותו כקרבן, נראה אליו המלאך ובישר לו שהיה זה מבחן נאמנות שאלוקים העמיד בו את אברהם, וכי אברהם אכן עמד בו בהצלחה. במקום בנו, הקריב אברהם על המזבח אַיִל, שהופיע בדיוק אז ו"נאחז בסבך בקרניו".
עקידת יצחק היא סמל לנאמנות ולמסירות המוחלטת של אברהם אבינו ושלנו, צאצאיו, לאלוקים. כאשר אנו מזכירים את הסיפור ההוא, אנחנו זוכים שאלוקים יסלח לנו על הכישלונות והחטאים שלנו בזכותו.
זו הסיבה לכך שהאיל הוא מוטיב שחוזר ומופיע בראש השנה: השופר, כמובן, עשוי מקרן איל, וגם שולחן החג הוא הזדמנות להעלות את זכרו של האַיִל והסיפור שמאחוריו, באמצעות אכילת בשר ראש של אַיִל.
אם אין בנמצא ראש אַיִל, אפשר להסתפק באכילת ראש של בעל חיים אחר (דג, למשל), כדי להביע את המשאלה "שנהיֶה לראש ולא לזנב" – להוביל, להנהיג ולקדם, ולא להישאר מאחור...
'סימנים' נוספים:
ישנם מאכלים נוספים שנוהגים לאכול בראש השנה בגלל הדמיון בין השם שלהם לתוכן שאותו מנסים לבטא. לכל קהילה ועדה יש מנהג משלה10, ברשימה הבאה מופיעים 'סימנים' מקובלים עם המשאלה שאותה הסימן בא לבטא:
גזר
שהקדוש ברוך הוא "יגזור עלינו גזירות-טובות"; וגם: "שייגזרו אויבינו".
כרתי (לוּף)
"שייכרתו אויבינו ושונאינו."
סלק
"שיסתלקו אויבינו"
קָרָא (דלעת)
"שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו"
רוּבְיָא (שעועית)
"שירבו זכויותינו".
יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומתוקה!
Join the Discussion